מאת הרב גולן כהן- ראש הישיבה
ידועים דברי הטור שבשבוע שחל בו מועד, יש בפרשת השבוע הקודמת רמז לאותו מועד. ובעניינו, הקשר בין חג חנוכה לפרשת וישב.
בפרשת וישב מופיעה דמותו של יוסף הצדיק מול האחים.
יוסף עובר נסיונות על גבי נסיונות.
ראובן האח הבכור לוקח אחריות ומשנה את מחשבת האחים להרוג את יוסף, ומציע להשליכו לבור: "ויאמר אליהם ראובן אל תשפכו דם, השליכו אותו על הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו, למען הציל אותו מידם להשיבו אל אביו" (בראשית פרק ל"ז, כ"ב)
ובאמת האחים משליכים אותו אל הבור: "ויקחוהו וישליכו אותו הבורה והבור ריק אין בו מים" (בראשית פרק ל"ז, כ"ד)
רש"י: "ממשמע שנאמר והבור ריק, איני יודע שאין בו מים? מה תלמוד לומר אין בו מים? – מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו"
רש"י מציין את מדרש חז"ל במסכת שבת דף כב. ואמר רב כהנא דרש רב נתן בר מניומי משמיה דרב תנחום מאי דכתיב והבור ריק אין בו מים… אבל נחשים ועקרבים יש בו.
השאלה הנשאלת: אם מדובר בבור עם נחשים ועקרבים, אם כן, כיצד ראובן מציל את יוסף מיד אחיו שרוצים להורגו? בור עם נחשים ועקרבים זה גם מוות?
התשובה מעניינת, והיא בעצם הלכה בהלכות חנוכה באותו דף במסכת שבת ובשם אותו אמורא: אמר רב כהנא דרש רב נתן בר מניומי משמיה דרבי תנחום: נר של חנוכה שהניחה למעלה מכ' אמה פסולה כסוכה וכמבוי.
רבי תנחום אומר לנו שהמדליק חנוכיה בגובה למעלה מ-20 אמה- ההדלקה פסולה ולא כשרה.
מסביר רש"י במקום שלמעלה מ-20 אמה- העין לא שולטת ואין פרסומי ניסא. ואם כך, לפי זה ניתן להסביר שהבור שהושלך אליו יוסף היה גבוה מ-20 אמה ולכן ראובן לא היה יכול לראות את הנחשים והעקרבים.
לפי זה יוצא לנו קשר ברור בין פרשת וישב לחנוכה. שבלמעלה מ-20 אמאה אין העין שולטת ולכן ראובן הציע להשליך את יוסף לבור. וחנוכיה למעלה מ-20 אמה פסולה.
ולפי זה דברי הגמרא ממש מתוקים. הגמרא מביאה את שתי הממרות אחת אחרי השניה ועל פניו נראה שהגמרא מביאה אותן רק בגלל מי שאמרם, ששניהן ממימרות בשם רבי תנחום. אבל לפי מה שהסברנו זה לא בכדי. יש קשר עמוק בין שתי הממרות.
שבת שלום וחג חנוכה שמח
גולן
